האניאגרם מוכר כיום בעיקר ככלי להבנת אישיות והתפתחות אישית, אך למעשה מדובר במערכת עמוקה בהרבה, ששורשיה נטועים בחוכמה עתיקה ובמסורות רוחניות קדומות. דרכו של האניאגרם אל הפסיכולוגיה המודרנית הייתה ארוכה, מורכבת ורב־שכבתית, והוא עבר גלגולים רבים עד שלבש את צורתו העכשווית.
בבסיס האניאגרם עומד סמל גיאומטרי ייחודי – התשיעון. חשוב להבחין בין סמל זה לבין המודל המוכר של תשעת טיפוסי האישיות. בעוד שהטיפוסים הם פיתוח מודרני יחסית, התשיעון עצמו הוא סמל עתיק שמקורו המדויק אינו ידוע. במשך מאות ואף אלפי שנים הועברה החוכמה הקשורה בו במסגרות אזוטריות שונות, בעיקר בעל־פה.
לאורך ההיסטוריה ניתן למצוא הופעות של התשיעון במסורות רוחניות מגוונות. במאה הארבע־עשרה הוא הופיע בכתבים סופיים, ובמהלך הדורות נקשר לרעיונות שמקורם בנצרות, באסלאם, בטאואיזם ובקבלה היהודית. יש השערות הרואות בו סמל שהשפיע על דימויים רוחניים מרכזיים, כמו עץ החיים הקבלי, וכן על החשיבה הפילוסופית של יוון העתיקה.
חוקרים מסוימים מייחסים את התשיעון גם להשקפת עולמו של פיתגורס, אשר ראה במספרים ביטוי לסדר קוסמי ולחוקי היקום. עבורו, הגיאומטריה לא הייתה רק כלי מתמטי אלא שפה רוחנית. צורת האניאגרם מופיעה בכתביו, ויש הסבורים כי נשאה משמעות סמלית עמוקה עבורו.
האזכור המודפס הראשון הידוע של הסמל מופיע בראשית המאה ה־14, כאשר הפילוסוף וההוגה הפרנציסקני רמון ליול השתמש בו ככלי מחשבתי שנועד לגשר בין דתות וגישות פילוסופיות שונות – הנצרות, האסלאם והיהדות.
למרות אי־הוודאות לגבי מקורו הקדום של הסמל, אין מחלוקת באשר לדמות שהביאה את האניאגרם אל התודעה המערבית המודרנית – גאורגי איבנוביץ' גורדייף. גורדייף, מורה רוחני שפעל באסיה ובאירופה, שילב את סמל האניאגרם בתוך תפיסת עולמו שנודעה בשם “הדרך הרביעית”.
בלב שיטתו עמדה ההבנה שהאדם חי לרוב במצב של אוטומטיות וחוסר מודעות, ומונע על ידי כוחות פנימיים שאינם גלויים לו. האניאגרם שימש את גורדייף כמפה להבנת תהליכים, דינמיקות וחוקי טבע – הן בנפש האדם והן ביקום כולו – אך לא כמערכת של טיפוסי אישיות.
רעיונותיו נחשפו לציבור הרחב בעיקר דרך כתביו של תלמידו פיוטר אוספנסקי, ובמיוחד בספר “חיפוש אחר המופלא” שראה אור בשנת 1947.
במסורות הרוחניות שבהן נעשה שימוש באניאגרם, הסמל נתפס כביטוי לחוקים אוניברסליים המנהלים את המציאות. מבנה האניאגרם כולל שלושה מרכיבים מרכזיים:
המעגל – מייצג שלמות, אחדות והמחזוריות של היקום.
המשולש הפנימי – מייצג את חוק השלוש, שלפיו כל שינוי נוצר ממפגש של שלושה כוחות.
ההקסגון – מסמל את חוק השבע, חוק התהליך וההתפתחות בשלבים.
רק במחצית השנייה של המאה העשרים החל האניאגרם להתגבש ככלי פסיכולוגי להבנת מבנה האישיות. אוסקר איצ'אזו היה הראשון שחיבר בין מבנה האניאגרם לבין דפוסים נפשיים קבועים, אותם כינה פיקסציות. הוא יצר סינתזה בין חוכמה עתיקה לבין תובנות פסיכולוגיות מודרניות.
את הפיתוח העמיק תלמידו קלאודיו נארנחו, פסיכיאטר ומטפל גשטאלט, שחקר את תשעת הטיפוסים דרך שפת הפסיכולוגיה המערבית. עבודתו עיצבה במידה רבה את האניאגרם כפי שהוא מוכר ונלמד כיום – ככלי חי ודינמי להתפתחות אישית.
והוקרת תודה גדולה מוקדשת למורתי היקרה, אסנת ידגר.
אסנת הייתה מן הדמויות המשמעותיות בהבאת האניאגרם לארץ ובהעמקת לימודו מתוך תשוקה, עומק ואהבה גדולה לאדם ולדרך ההתפתחות.
אסנת הלכה לעולמה השנה, אך חותמה, תבונתה והאור שהביאה עמה יישארו כאן וימשיכו לפעום עוד זמן רב.
