**מניסיוני, המפגש הראשון עם מפת האניאגרם האישית הוא רגע מכונן בתהליך.**
אני פוגשת שוב ושוב את אותו מבט של פליאה.
"וואו… זה ממש אני."
"איך יכול להיות שמישהו שלא מכיר אותי כתב אותי כל כך מדויק?"
פתאום דברים שנראו עד אותו רגע מבלבלים או חסרי הסבר מתחילים להתבהר. יש תחושה עמוקה של הקלה. של הבנה. של להיות מובן.
ואז כמעט תמיד מגיעה השאלה:
"אז… אפשר לשנות את זה?"
אני אוהבת את הרגע הזה.
זו נקודת המפנה. פתאום מתברר שיש דרך. לא קלה ולא מהירה, אבל אפשרית.
השינוי הוא תהליך הדרגתי ועדין, הנבנה מתוך סקרנות, גילוי והבנה עמוקה של עצמנו.
